אדר סחר בינ"ל מיגית בע"מ נ' בטון השלום בע"מ

פסק דין

המדובר בתביעות שטריות ע"ס 20,000 ₪ (קרן) כל אחת, בגין שני שיקים שחוללו, ע"ס 20,000 ₪ כל אחד, זמני פירעון: 31/5/10 ו – 14/7/10.

השיקים הנ"ל נמשכו על ידי הנתבעת לפקודת הנפרעת "ענקים באינסטלציה בע"מ". חברה זו הסבה את השיקים לכל מיני צדדי ג', כאשר השיקים נשוא הדיון נמסרו לחברה בשם "מסלולי המדבר בע"מ", וזו הסבה אותם על ידי מסירה אל התובעת. לאחר שהשיקים חוללו, הוגשו שני השיקים לביצוע במסגרת לשכת ההוצל"פ, בשני תיקים נפרדים. ניתנה רשות להגן ונפתח תיק אזרחי נשוא הדיון.

אתמול שמעתי את ראיות הצדדים. בתום הישיבה הצעתי מוצא של פשרה לצדדים ואמרתי להם כי אמתין יום אחד לקבל עמדתם, ובהעדר הודעה כלשהי אכריע במחלוקת בפסק דין סופי.

מטעם התובעת העיד בעליה מר צבי גרינברג ואילו מטעם הנתבעת העיד בעליה מר מיכאל מטאניס. לא הובאו עדים נוספים והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הישיבה.

לאחר שנתתי את דעתי למלוא טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את שתי התביעות.

אין מחלוקת כי התובעת הינה צד ג' אשר אוחז בשיקים הנ"ל. המחלוקת הינה האם מדובר באוחז כשורה אשר זכאי לקבל את מלוא התמורה בגין השיקים? או שמא, כטענת הנתבעת, קיים כשלון תמורה מלא ולחלופין קיימת תרמית וקנוניה שהביאה לידי כך שהתובעת מחזיקה בשני השיקים הנ"ל?

אסיר מכשול ואציין כי הטענה בדבר קנוניה אינה מבוססת כלל ועיקר. אמנם ציין מנהל הנתבעת בתצהירו כי החברה הנפרעת על פי השיק (הכוונה לענקים באינסטלציה בע"מ) עשתה קנוניה עם התובעת בתיק זה והעבירה את השיק לידיה ללא כל תמורה וזאת על מנת להתעשר על חשבונה של הנתבעת שלא כדין ולהוציא ממנה כספים במרמה – אך טענה זו נותרה טענה בעלמה ללא כל ביסוס ראייתי. די בכך שאפנה לעדות מנהל הנתבעת בבית המשפט אתמול ולפיה אין לו ראיות לביסוס טענה זו, אך הוא "חושד" בכך. על סמך "חשד" זה, שהוא בעיקרו של דבר תחושה סובייקטיבית, לא ניתן לבסס את הטענה של קנוניה או מרמה, שכידוע מחייבת נטל ראייה מוגבר.

טענת ההגנה היחידה שנותרה לדיון הינה כשלון תמורה מלא. בעניין זה, לא רק שלא הוכחה טענה זו, אלא מכלול הראיות שהובאו בפניי מלמד כי התובעת הינה אוחזת כשורה בתום לב ובעד ערך.

מהראיות שהובאו אתמול, לרבות חקירת העדים, עולה כי התובעת עוסקת בין היתר בניכיון שיקים בסכומים גדולים. הבעלים של התובעת מנהל מספר חברות בתחום המימון, כאשר חברה בשם כסלו היא זו אשר מחזיקה במסגרת אשראי על ידי המערכת הבנקאית. חברת כסלו העבירה את התמורה מחשבון הבנק שלה ובאותו יום היא חייבה את חברת אדר (התובעת) כפי שהדבר מופיע בכרטיס הנהלת חשבונות שהוגש כראיה מטעם התובעת. לאור זאת, הוכח כי התמורה בגין השיקים נשוא הדיון שולמו על ידי התובעת במלואם וזאת לפני שחוללו השיקים. אין לייחס לתובעת חוסר תום לב בדרך כלשהי והחששות שהעלה ב"כ הנתבעת מתייחסים רק לדרך ניהול העסקים של התובעת יחד עם חב' כסלו, שכאמור הן חברות שלובות זו בזו ובבעלות מר גרינברג. כמו כן, הוכח כי שולמה תמורה ועל כן ניתן לקבוע כי התובעת הינה אוחזת כשורה.

אמנם טען ב"כ הנתבעת כי אין יריבות בין התובעת לבין הנתבעת (מאחר וחברת כסלו היא זו אשר העבירה את התמורה בגין עסקת ניכיון השיקים) אך טענה זו הופרכה לאור ההסבר המפורט שמסר מנהל התובעת בדבר ניהול העסקים על ידי חברת כסלו וחברת אדר שהן, הלכה למעשה, גוף אחד עם אותם פקידים ועם אותה מערכת הנהלת חשבונות אך רשומות כחברות שונות אצל רשם החברות.

אין חולק כי חברת מסלולי המדבר בע"מ אשר העבירה את השיקים אל התובעת אינה חתומה עליהם, אך מנגד, אין חולק כי היא הסבה אותם במסירה. ב"כ הנתבעת טען כי יש להסיק מכך חוסר תום לב ואפילו קנוניה! אודה כי לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של ב"כ הנתבעת בטיעון זה.

בשולי הדברים אציין כי הטענה של מנהל הנתבעת בדבר עסקת היסוד שלפיה הוא מסר את שני השיקים לחברת ענקים באינסטלציה בע"מ (עסקה של החלפת שיקים כמפורט בסעיפים 5 ו – 6 לתצהיר עדותו), טענה זו אינה נתמכת בשום ראיה חיצונית נוספת. מנהל התובעת לא ראה לנכון להגביל את הסחרות של השיקים הנ"ל, דבר שלכאורה מתבקש על פי עדותו. כמו כן, הוא לא דאג להזמין את רו"ח גד שיוביץ למתן עדות (אשר על פי עצתו פעלה הנתבעת בביצוע עסקת החלפת השיקים).

סוף דבר – לא מצאתי הגנה של ממש בפי הנתבעת, כאשר מנגד הוכח כי התובעת אוחזת כשורה בשני השיקים.

יחד עם זאת, אני רואה לנכון להעיר כי בכל הקשור להוצאות ושכ"ט עו"ד בהליך ההוצל"פ, התובעת זכאית לאותו סכום שמגיע לה, אילו הייתה מגישה את שני השיקים לביצוע באותו תיק ולא בשני תיקים נפרדים.

אשר על כן, אני מקבל את שתי התביעות (בכפוף לאמור בפסקה הקודמת). התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית החוב.

הנתבעת תשלם לתובעת החזר אגרת משפט בהליך האזרחי בצירוף הפרשים כחוק וכן שכ"ט עו"ד בסך 4000 ₪.

המזכירות תעביר פסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: